ישראל כמעצמת תיירות: חזון חדש לבתי מלון, פארקי מים וספורט ימי

מאת: שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם

חזון תיירותי חדש לישראל: ההזדמנות שלפנינו

ישראל, מדינה קטנה בשטחה אך עצומה בפוטנציאל, עומדת בפני הזדמנות היסטורית להפוך למעצמת תיירות בינלאומית מהשורה הראשונה. שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי בעל ניסיון רב בליווי פרויקטים גדולים, מציג חזון מהפכני להפיכת ישראל ליעד תיירותי מוביל. חזון זה מתמקד בפיתוח מואץ של תשתיות תיירות מודרניות, הכוללות בתי מלון חדשניים, פארקי מים ואטרקציות ספורט ימי שישנו את פני התיירות הישראלית.

״הפוטנציאל התיירותי של ישראל הוא עצום ובלתי ממומש,״ מסביר שמואל שי. ״אנו מדינה עם 273 קילומטרים של חופים, אקלים נוח במשך רוב ימות השנה, ומגוון עצום של אתרים היסטוריים, דתיים ותרבותיים. כל שנדרש הוא מימוש נכון של היתרונות הטבעיים הללו באמצעות פיתוח תשתיות מודרניות שיענו על צרכי התיירים העכשוויים.״

המספרים מדברים בעד עצמם: למרות הפוטנציאל העצום, ישראל מארחת רק כ-4.5 מיליון תיירים בשנה (לפני משבר הקורונה), מספר נמוך משמעותית מיעדים דומים באגן הים התיכון. יוון, למשל, מארחת כ-33 מיליון תיירים בשנה, ואפילו קפריסין הקטנה מושכת כ-4 מיליון תיירים שנתיים.

הפוטנציאל הכלכלי: מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית

פיתוח תעשיית התיירות בישראל איננו רק עניין של משיכת מבקרים נוספים, אלא מנוע כלכלי רב עוצמה שיכול לחולל שינוי אמיתי במשק הישראלי. על פי ניתוחים כלכליים שערך שמואל שי, הגדלת מספר התיירים לישראל ל-15 מיליון בשנה תוסיף כ-4-5% לתמ”ג הלאומי ותיצור עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, במיוחד באזורי פריפריה.

“התיירות היא אחד הענפים המספקים את התשואה הגבוהה ביותר על השקעה ציבורית,” מדגיש שמואל שי. “כל שקל שמושקע בתשתיות תיירות מייצר כ-5-7 שקלים בתוצר המקומי דרך הוצאות תיירים, מיסים, וצמיחה של עסקים נלווים.”

היתרונות הכלכליים של פיתוח ענף התיירות כוללים:

• יצירת אלפי מקומות עבודה חדשים במגוון רחב של תחומים ורמות הכשרה
• הגדלת התמ”ג הלאומי ב-4-5% לפחות
• משיכת השקעות זרות לפיתוח תשתיות תיירות
• הקמת עסקים קטנים ובינוניים סביב מוקדי התיירות
• פיתוח תשתיות תחבורה ותקשורת שישרתו גם את התושבים המקומיים
• הגדלת הכנסות המדינה ממיסים

במיוחד חשוב לציין את ההשפעה החיובית על הפריפריה. “בניגוד לתעשיית ההייטק המרוכזת במרכז הארץ, תעשיית התיירות יכולה לפזר את הצמיחה הכלכלית לכל רחבי המדינה,” מסביר שי. “הגליל, הגולן, הנגב וים המלח יכולים להפוך ממוקדי פריפריה למרכזי תיירות משגשגים.”

חזון הפיתוח: מים התיכון ועד ים המלח

החזון של שמואל שי לתיירות הישראלית מתבסס על ניצול חכם של המגוון הגיאוגרפי והתרבותי העשיר של ישראל, תוך התאמת סוגי התיירות והאטרקציות לאופי הייחודי של כל אזור. זוהי גישה הוליסטית הרואה בישראל כולה מכלול תיירותי אחד, עם מגוון אפשרויות משלימות.

חופי הים התיכון: מוקד למלונאות “הכל כלול” וספורט ימי

לאורך 273 הקילומטרים של חוף הים התיכון קיימת הזדמנות להקים רצועת מלונות ואתרי נופש ברמה בינלאומית, שיתחרו בהצלחה ביעדים פופולריים כמו טורקיה, יוון וספרד. שילוב של מלונות בסגנון “הכל כלול” עם פארקי מים גדולים ומרכזי ספורט ימי יכול למשוך מיליוני תיירים, במיוחד משפחות וצעירים מאירופה.

“לפי מחקרי שוק שערכנו, קיים פוטנציאל להקמת לפחות 30 מלונות חדשים בסגנון ‘הכל כלול’ לאורך החוף הישראלי, שיספקו כ-15,000 חדרים,” מציין שמואל שי. “בשילוב עם 5-7 פארקי מים גדולים, אפשר להאריך את עונת התיירות לכמעט כל השנה.”

ים המלח והנגב: תיירות מרפא ובריאות

אזור ים המלח מהווה משאב טבעי ייחודי בעולם, עם פוטנציאל עצום לתיירות מרפא ובריאות. החזון כולל הקמת מתחמי ספא ומרפא מתקדמים, לצד בתי מלון יוקרתיים שיתמחו בטיפולי בריאות, דרמטולוגיה וקוסמטיקה.

“ים המלח הוא אחד האתרים הייחודיים ביותר בעולם, עם תכונות מרפא שאין להן מתחרים,” אומר שי. “עם השקעה נכונה, אפשר להפוך אותו למרכז בינלאומי לתיירות בריאות שימשוך מטופלים מכל העולם, במיוחד מאירופה וצפון אמריקה.”

הגליל והגולן: תיירות טבע, אתגר ויין

האזורים הירוקים של הגליל והגולן מתאימים במיוחד לפיתוח תיירות טבע, אופניים, טרקים, וספורט אתגרי. בנוסף, תעשיית היין המתפתחת באזור יכולה להפוך למוקד משיכה לתיירות קולינרית ברמה גבוהה.

“הגליל והגולן הם האוצר הירוק של ישראל,” מדגיש שמואל שי. “הקמת רשת של מלונות בוטיק כפריים, לצד מסלולי טיול, אטרקציות אתגריות וסיורי יקבים, תיצור מוקד תיירות איכותי שיתחרה באזורי התיירות המובילים באירופה.”

ירושלים והסביבה: תיירות היסטורית ודתית

ירושלים כבר היום מהווה מוקד משיכה עיקרי לתיירות בישראל, אך החזון כולל פיתוח נוסף של תשתיות לינה, מרכזי מבקרים מתקדמים, וחיבור טוב יותר בין אתרי התיירות השונים. שילוב טכנולוגיות כמו מציאות רבודה ומציאות מדומה יכול להעשיר את חוויית המבקרים.

אילת: מרכז צלילה ונופש בינלאומי

אילת, עם שילוב ייחודי של ים, מדבר והרים, יכולה להתפתח כמרכז נופש ברמה עולמית, עם דגש על צלילה, שייט וספורט ימי. הקמת פארק מים גדול ומלונות “הכל כלול” נוספים תמשוך קהל בינלאומי רחב יותר.

פארקי מים וספורט ימי: מפתח למשיכת תיירים

אחד המרכיבים המרכזיים בחזון התיירותי של שמואל שי הוא פיתוח נרחב של פארקי מים ומתקני ספורט ימי. פארקי מים מודרניים וגדולים מהווים מוקד משיכה משמעותי למשפחות וצעירים, ויכולים להאריך את תקופת השהות של תיירים ולספק פתרון לימים שאינם מתאימים לרחצה בים.

“ישראל סובלת ממחסור חמור בפארקי מים ברמה בינלאומית,” מציין שי. “בספרד לבדה יש מעל 100 פארקי מים, רבים מהם בסדר גודל שעדיין לא קיים בישראל. הקמת 5-7 פארקי מים גדולים לאורך החוף הישראלי, עם מתקנים חדשניים ואטרקציות ייחודיות, תיצור מוקדי משיכה משמעותיים לתיירים.”

בנוסף לפארקי מים, החזון כולל הקמת מרכזי ספורט ימי מתקדמים שיציעו מגוון פעילויות:

• גלישת גלים וגלישת רוח
• צלילה וסנפלינג
• שייט ויאכטות
• סקי מים וספורט מוטורי ימי
• חתירה בקיאקים וסאפ

“הים התיכון וים סוף הם משאבים שטרם נוצלו מספיק מבחינה תיירותית,” מסביר שמואל שי. “הקמת מרכזי ספורט ימי מתקדמים תמשוך קהל איכותי של חובבי ספורט ימי מכל העולם, ותאפשר לישראל להתחרות ביעדים פופולריים כמו יוון, פורטוגל וספרד.”

יישום החזון: אסטרטגיה, אתגרים ופתרונות

הפיכת החזון למציאות דורשת אסטרטגיה מקיפה ומובנית שתתמודד עם האתגרים העומדים בפני פיתוח תעשיית התיירות בישראל. שמואל שי מציע מתווה ברור ליישום החזון, המבוסס על ניסיונו הרב בליווי פרויקטים גדולים.

אסטרטגיית פיתוח מקיפה

היישום צריך להתבסס על תוכנית אסטרטגית מקיפה שתכלול:

1. הסרת חסמים בירוקרטיים – יצירת “מסלול ירוק” לאישור פרויקטים תיירותיים, עם הפחתת רגולציה מכבידה ואישורים מזורזים.
2. תמריצים ליזמים – הענקת הטבות מס, סבסוד פיתוח תשתיות, והלוואות בתנאים מועדפים ליזמים המשקיעים בענף התיירות.
3. פיתוח תשתיות תומכות – שיפור מערך התחבורה הציבורית, הרחבת שדות התעופה, ושיפור תשתיות המים והחשמל באזורי תיירות.
4. שיווק בינלאומי – השקעה משמעותית בשיווק ישראל כיעד תיירותי מגוון ואטרקטיבי, תוך התמקדות בשווקי מטרה ספציפיים.
5. הכשרת כוח אדם מקצועי – הקמת מרכזי הכשרה והסבה מקצועית בתחום התיירות והאירוח.

“אחד האתגרים הגדולים ביותר בענף התיירות בישראל הוא הבירוקרטיה המסורבלת,” מדגיש שמואל שי. “על מנת להקים מלון בישראל נדרשים כיום בין 5 ל-7 שנים של אישורים והיתרים, לעומת שנתיים עד שלוש במדינות מתחרות. הקמת ‘רשות לאומית לפיתוח תיירות’ שתרכז את כל האישורים ותפעל במתכונת של ‘one-stop-shop’ תוכל לקצר משמעותית את משך האישורים ולהגביר את כדאיות ההשקעה.”

התמודדות עם אתגרים מרכזיים

יישום החזון יצטרך להתמודד עם מספר אתגרים מרכזיים:

• אתגרי ביטחון ותדמית – פיתוח אסטרטגיות שיווק שידגישו את הבטיחות של אזורי התיירות בישראל, לצד מתן ערבויות וביטוחים למשקיעים.
• מחסור בשטחים זמינים – איתור והכשרת שטחים מתאימים לפיתוח תיירותי, תוך שמירה על איזון עם צרכי שימור הטבע והסביבה.
• עלויות גבוהות – יצירת מודלים כלכליים שיאפשרו תחרותיות למרות העלויות הגבוהות, כולל תמריצים ממשלתיים והקלות מס.
• עונתיות – פיתוח אטרקציות מותאמות לכל עונות השנה כדי להאריך את עונת התיירות ולהפחית את העונתיות.

שיתופי פעולה אזוריים: הזדמנויות חדשות

הסכמי אברהם, אותם מכיר היטב שמואל שי כיועץ כלכלי להסכמים אלו, פותחים הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה תיירותיים אזוריים. לכתבה משולחנו של שמואל שי בנושא הסכמי אברהם והזדמנויות אזוריות.

“הסכמי אברהם יוצרים הזדמנות היסטורית לפיתוח מסלולי תיירות אזוריים שישלבו את ישראל, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וירדן,” מסביר שי. “חבילות תיור משולבות יכולות למשוך תיירים שמעוניינים לחוות את המזרח התיכון על מגוון תרבויותיו והאטרקציות הייחודיות שלו.”

דוגמאות לשיתופי פעולה אפשריים:

• חבילות “דרך האברהם” שיכללו אתרים דתיים והיסטוריים בישראל ובמדינות שכנות
• שיתופי פעולה בתחום תיירות היוקרה והקולינריה בין ישראל ואיחוד האמירויות
• טיסות ישירות וחבילות תיור משולבות בין המדינות
• שיתופי פעולה בתחום הספורט הימי והצלילה בין אילת, עקבה ודובאי

שמואל שי מציין כי כבר כיום מתקיימים דיונים על מספר יוזמות משותפות שיכולות להוביל לגידול משמעותי במספר התיירים לאזור כולו. לכתבה נוספת של שמואל שי בנושא הזדמנויות אזוריות.

מודל פיתוח בר-קיימא: תיירות ושמירה על הסביבה

פיתוח תיירותי מודרני חייב לשלב התייחסות רצינית לנושאי קיימות ושמירה על הסביבה. שמואל שי רואה בכך לא רק אילוץ אלא הזדמנות לבידול ויתרון תחרותי.

“ישראל יכולה וצריכה להיות מובילה עולמית בתיירות בת-קיימא,” מסביר שי. “שילוב של טכנולוגיות ישראליות מתקדמות בתחומי האנרגיה הירוקה, חיסכון במים, ובנייה ירוקה יכול ליצור מודל ייחודי של תיירות אקולוגית שתהיה מוקד משיכה בפני עצמו.”

העקרונות המרכזיים של מודל הפיתוח בר-הקיימא כוללים:

• שימוש באנרגיה מתחדשת (סולארית ואחרת) במתחמי תיירות
• פתרונות מתקדמים לטיהור מים והתפלה
• שימוש בחומרי בנייה ירוקים ותכנון ארכיטקטוני חסכוני באנרגיה
• פיתוח אטרקציות המבוססות על שימור הטבע והסביבה
• חינוך תיירותי לנושאי סביבה וקיימות

מודל זה לא רק יתרום לסביבה אלא גם ימשוך פלח הולך וגדל של תיירים המחפשים חוויות תיירותיות אחראיות סביבתית. בנוסף, הוא יכול לתרום לתדמית הכללית של ישראל כמדינה מתקדמת וחדשנית.

סיכום

החזון של שמואל שי להפיכת ישראל למעצמת תיירות עולמית מציע מתווה מקיף ואסטרטגי שיכול להוביל למהפכה של ממש בענף התיירות הישראלי. מימוש הפוטנציאל התיירותי של ישראל דרך פיתוח בתי מלון מודרניים, פארקי מים, ומתקני ספורט ימי יכול להוביל לגידול משמעותי במספר התיירים, להגדלת התרומה לתמ”ג, וליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים, במיוחד באזורי פריפריה.

פיתוח זה דורש חשיבה אסטרטגית, הסרת חסמים בירוקרטיים, ותמיכה ממשלתית נרחבת, אך התמורה צפויה להיות משמעותית ביותר לכלכלה הישראלית ולמעמדה הבינלאומי של ישראל.

“ישראל ניצבת כיום בפני הזדמנות היסטורית,” מסכם שמואל שי. “שילוב של הסכמי אברהם, פוטנציאל תיירותי בלתי ממומש, וטכנולוגיות ישראליות מתקדמות יכול להוביל למהפכה בענף התיירות שתשנה את פני הכלכלה הישראלית. כל שנדרש הוא חזון, מחויבות, ונחישות ביישום.”

למידע נוסף על יוזמות תיירותיות וכלכליות חדשניות, בקרו באתר הרשמי של שמואל שי או צרו קשר ישירות לקבלת ייעוץ ומידע.